את הדולב המקסיקני הבאתי לארץ ב 1999, במסגרת סיור שתלנים ואת הפירות והזרעים שלו מצאתי בגן הבוטני בסן אנטוניו.
להוציא מראהו הפירמידלי, הייחודי, בזכות העלווה הקישוטית שצבעה העליון: ירוק-מבריק וצידה התחתון-אפור, דולב זה ניחן בתכונה שלא קיימת בדלבים הקיימים בארץ: העמידות לקימחון.
הקימחון הוא מחלת עלים קשה הפוגעת,במקרי קיצון: לנשירת עלים קשה והתנוונות העצים.
עץ זה, כדלבים אחרים, מתאפיין בשלטון אמירי ה"מסדר" את נוף העץ לצורה פירמידלית-רחבה. משום כך אסור לקטום את אמיר הצימוח בזמן אספקת העץ.
הדולב הזה עמיד יחסית ליובש ומעדיף אקלימים יותר חמים מאיזורי ההר,אך מתפתח גם בהם יפה.
אוהב גם אדמות גירניות, הנמצאות באיזורים רבים בארץ.
השלט אותו תראו, צמוד לדולב מקסיקני בשכונת "המשושים" ביראון, שם הקרקע לא משובחת במיוחד.