התוודעתי למילה המלבינה כשאספתי בלוטי אלונים בגן הבוטני בגבעת רם שבירושלים. זה היה לפני כ 40 שנה.
מילה זאת משכה את ליבי,לאור תכונתה יוצאת הדופן לפרוח בתפרחות גדולות בלבן,לעומת כל מיני המילות שהכרתי שלא הייתה להם פריחה כה מרהיבה ובעצם: פריחה ה"נחבאת אל הכלים" ובקושי מורגשת.
עם זאת,יש לו גם שלכת אדומה,מרשימה למדי.
עם זאת: לא כל הנוצץ זהב הוא ונתקלתי בקשיים במהלך הפיכתה לעץ המסוגל להימכר בכמויות מסחריות.
העץ פשוט לא שיתף פעולה: קצב הגידול היה איטי,לא אחיד,היו מחלות ומזיקים ומשום כך לא המשכתי לגדלו.
עם זאת: הרצל שמח לשתול עצים אלה בחצר המשק. עיקר העצים נשתלו ב"גבעות" מול הקוקה קולה,היכן שהאדמה שטחית בגלל סלע גבוה.
למרבה ההפתעה: העצים התפתחו יפה בתנאים אלה והעצים מקשטים במעין שדרה קצרה,את חזית הבתים,בין הבתים לכביש.
העץ,בגלל הנסיבות שתוארו למעלה,מאד נדיר בגינון וכרגיל: ביראון הוא נמצא!
מי שיגיע לשכונת "קוקה קולה" ביראון: יראה את השלט,צמוד לעץ הקיצוני משמאל.
זאת גם הזדמנות עבורכם,להיכנס לאתר הגן בוטני ביראון ובאמצעות "המסלול הישיר"- להגיע לעצים אלה ואחרים.