כל היוצא מחנות הכלבו של קיבוץ יראון,רואה מולו עץ גדול וגבוה,בעל גזע מחוספס,מתקלף ,שנופו החרוטי,הרחב דומה לנוף הארזים.

אם יעיין בשלט הצמוד אליו,יראה שזוהי סקוויה נאה.

לא רחוק ממנו,צמוד לפינת מתקני המשחק,יראה עץ גדול,נוסף,שגם הוא סקוויה נאה.

הסקוויה נחשבת לעץ הגדול בעולם ויש עצים העולים בגבהם על 100 מטר!

ידוע סיפור הצילום של הסקוויה הגדולה ביותר שם,שערכה חברת "נשיונל גיאוגרפיק" ,שנדרשו כמה ימים,כדי לחבר את חלקיו,שכן לא ניתן היה לצלמו בתמונה אחת מפאת מימדיו.

מקום גידולו הטבעי הוא ברצועות חוף אפופות ערפל בקליפורניה ושם נמצאים עצים עתיקים בני כ 2200 שנה(!).

לפני כ 4 שנים הגעתי,במסגרת טיול,לשמורת סקוויה וצילמתי כמה מהענקים האלה,המעוררים בך יראת כבוד והוד קדומים.

סיפורם של עצי הסקוויה ביראון,מעניין לא פחות.

ראשית,בזכות היות הסקוויות שלנו מהגדולות בארץ,אם לא הגדולות ביותר!! (ארגומנט חשוב ל"גן בוטני" בעתיד).

מעניין במיוחד הוא סיפורה של הסקוויה הראשונה ביראון שניטעה על ידי תלמה ועבדכם בנוי של חדר האוכל,ב 1975,סמוך לסיום בניינו והקמת רצועות הנוי סביבו,הקיימות עד היום.

מעשה שהיה בשנים 1990-1991.

הונהגה משמעת מים ארצית שפוקחה על ידי רפול,שהיה אז,כמדומני,שר החקלאות.

במסגרתה יצא צו ההופך השקיית מדשאות לעבירה שקנס בצידה.

הונהגה אז "סיירת רפול" שעברה בקיבוצים ושטחים ציבוריים וקנסה "עבריינים".

נאלצתי לייבש את הדשא סביב חדר האוכל,והתוצאה: הסקוויה הזאת החלה למות!

ההתייבשות החלה בקדקד וירדה למטה,עד שחצי עץ: מת.

נדרשה פעולת הצלה מהירה: הקפתי את העץ בטבעת טפטפות וחיברתי אותה לברז מים בקרבת מקום,תוך השארת הטיפטוף ברצף של כשבועיים לפחות,ללא הפסקה.

והנה זה פלא: הסקוויה החלה להתאושש.

כרתתי את חצי העץ שמת ובמקומו צמחה הסקוויה הזאת מחדש ,ותוך כמה שנים,לא  היה ניכר עליה הנזק שספגה!! ממש תחיית המתים.

היכן ניתן למצוא עוד סקוויות ביראון?

1. בבריכת השחיה-אולי הגדול ביותר.
2. באגם החי,ליד הכניסה ובמדשאה שם.
3. באזור הנופשון