הפוסט פולובניה הדורה הופיע לראשונה ב-הגן הבוטני בקיבוץ יראון.

הפוסט אורן הסלע הופיע לראשונה ב-הגן הבוטני בקיבוץ יראון.

הפוסט זלקובה סרטה הופיע לראשונה ב-הגן הבוטני בקיבוץ יראון.

הפוסט פיטולקה דו ביתית הופיע לראשונה ב-הגן הבוטני בקיבוץ יראון.

שמו המשונה משהו, ניתן לו היות ועוקצי הבלוטים שלו ארוכים במיוחד ולפיכך הבלוטים משתפלים מעט, מה שמוסיף לו קישוטיות בסתיו. בדף המצורף: תוכלו לראות אותם.

מוצא העץ ממרכז טורקיה ומי שהביאו לארץ היה ידידי, ד"ר מיכאל אבישי ז"ל, מנהל הגן הבוטני בגבעת רם, בירושלים, לאורך עשרות שנים.

מיכאל עזר לי לאורך השנים, בנושא האלונים למיניהם,שהיו נושא מרכזי בעבודתו, ועודד אותי לאסוף בלוטים של האלונים השונים בגן,מתוך רצון לתרום להפצתם.

התוצאה: יש היום ביראון את מבחר האלונים הגדול בארץ, בני 25 עד 40 שנים, המפארים את חצר המשק.

האלון ארוך העוקצים נמצא בהרבה מקומות ביראון ותוכלו לזהותם, לאחר קריאת מאמר זה.

השלט: צמוד לאלון בעל גזע עבה במיוחד הקרוב למועדון לחבר ולא רחוק ממגרש המשחקים.

עץ גדול במיוחד,תוכלו לראות בחלקת ההדגמה,הקרובה למשרד המשתלה.

הפוסט אלון ארוך העוקצים הופיע לראשונה ב-הגן הבוטני בקיבוץ יראון.

המורן נפוץ מאד בחצר המשק ומי שנכנס לקבוץ-יוכל לראות מורני חורש בצד ימין של הכביש, בצורת גדר חייה המתחילה בכניסה ונמתחת עד הנגריה,וגם: בצידו השני של הכביש,יותר למעלה.

המורן גם מעטר את הדשא בקדמת חדר האוכל ושם תמצאו את השלט.

המורן הוא שיח גדול,ירוק עד, העשוי להגיע לגובה 4-5 מטר ונוטה לצורת נוף מעוגלת,אם מניחים לו.מתאים לשמש מלאה,אך גם לחצי צל.

למורן אין מחלות או מזיקים משמעותיים,מאריך ימים,אך זקוק להשקיית עזר במהלך הקיץ.

בחצר המשק נמצאים גם: מורן יפני,בעל עלים עבים ומבריקים,הנקרא גם מורן מבריק ומורן קמוט עלים. שניהם נמצאים באיזור הנופשון.

מה שמאפיין את מורן הוא נטייתו לפרוח בלבן ,בעוצמה באמצע החורף,מועד שכמעט אין צבע בגן, ועד לחודש מאי. לאחר מכן מופיע שפע של פירות ערוכים במקבצים וצבעם כחול כהה.

קצב הצימוח של המורן איטי,בין השאר,בגלל כמות הפרי הגדולה,המעכבת את קצב הצימוח שלו.

המורן נמנה על צמחי ארץ ישראל,אך נדיר למדי בחורש הטבעי.

הפוסט מורן החורש הופיע לראשונה ב-הגן הבוטני בקיבוץ יראון.

מדובר בעץ בינוני בגודלו: יוכל להגיע לגובה כ 8 מטרים ורוחב נוף: דומה.

אוהבים את הספיון בזכות צבעי השלכת האדומים שלו,אבל: לא כל העצים הזריעים נותנים שלכת אדומה ובעבר הומלץ לגננים להגיע למשתלות ולסמן עצים אדומים בשלכת,כי לא הייתה דרך אחרת לוודא זאת.

בעשר השנים האחרונות,הבעיה נפתרה: קונים ספיונים מורכבים ומעצם היותם מורכבים,השלכת האדומה מובטחת.

סיבה נוספת לבחירה בעץ: הם נותנים שלכת אדומה ללא תלות בטמפרטורת הסתיו,בניגוד לעצים רבים אחרים,המאדימים רק כשהסתיו-קריר-קר.

לעץ אין פריחה מרשימה,אבל: בסתיו הפרי המבשיל נראה כמו אפון לבן-ראו תמונה,המכסה את העצים ומעניק להם נופך מיוחד במינו.

וכאן אנו מגיעים לפשר שם העץ: ספיון השעווה,על שום מה? התשובה: המעטה הלבן של הפרי הוא שומני וממנו נהגו מזה דורות רבים להוריד את המעטה הזה ולהפיק ממנו שעווה לנרות וגם- חומר חשוב לתעשיית הסבון שם.

כעת נחזור לספיונים המורכבים,המבטיחים ומקיימים צבעי שלכת אדומה.

מזה כה חמש שנים שנים אנו מוכרים ספיון מורכב,מיוחד במינו בשם: "ספיון רד ג'יינט".תמונת השלכת שלו-מצורפת.

ספיון זה מתאפיין בקצב גידול מהיר פי שניים-שלושה מספיון זריע רגיל והופך לעץ גדול בהרבה מספיון זריע,כמו שרואים ביראון,ולפיכך יוכל להגיע למעמד של עץ צל תוך שנים ספורות.

תמונה של הספיון ממנו נלקח חומר הריבוי – מצורפת.

תמונת השלט נלקחה מספיון הנמצא,יחד עם ספיונים נוספים-ליד הכלבו.

הפוסט ספיון השעווה הופיע לראשונה ב-הגן הבוטני בקיבוץ יראון.

השלט: צמוד לעץ הקרוב לחדר האוכל,שאינו בין היפים ביותר,אבל,נמצא במקום מרכזי,קרוב לאלון הגלעין,עליו נרחיב את הדיבור ב"סיפורי עצים" נוספים.

מדובר בעץ ירוק עד,מרשים בחוסנו,שגובהו עשוי להגיע ל 15-20 מטר,ברבות הימים,הנוף שלו רחב ומצל. קצב הצימוח שלו איטי עד בינוני ועשוי להגיע לכמטר בשנה.

מה שבולט בו ושונה מאלונים אחרים,הוא הגזע העטוף בשכבת שעם עבה,המתעבה עם השנים,ויוצרת מראה פיסולי במיוחד הנשזר גם בבדי העץ. בספרד ופורטוגל נמצאים עצי ענק,מהם מקלפים את הקליפה ומפיקים ממנה מקדמת דנא את הפקקים לבקבוקי יין. הקליפה הזאת נחשבת לחומר מבודד קלאסי ונמצאת בשימוש במוצרים יקרים הדורשים בידוד,בין השאר: בתעשיית החלל. התכלית האבולוציונית של קליפה זאת קיימת כדי להגן על העץ מפגיעתן הקטלנית של שריפות יער.

קיימת מסורת של נטיעת אלוני שעם בכניסה ליקבים ואכן: עם הקמת היקב,שתלנו קרוב לכניסה,שורה של אלוני שעם.

העץ מתאפיין באריכות ימים ועמיד לתנאי חום וקור קיצוניים,ועמיד למחלות ומזיקים,להוציא כנימות המתיישבות לעיתים על העלווה. למרות יתרונותיו הקישוטיים וחוסנו-העץ נדיר בגינון ומצריך אורך רוח כדי לקבל תוצאות נופיות מרשימות.

המלצה: כדאי לערוך טיול קצר בחצר המשק ולאתר את העצים האלה,וגם: להיעזר באפליקצית הגן הבוטני שלנו,שתביא אתכם לכל עץ שתרצו למצוא.

שיטוט נעים.

הפוסט אלון השעם הופיע לראשונה ב-הגן הבוטני בקיבוץ יראון.

מוצא העץ: מסין,קוריאה ויפאן.

העץ הראשון בארץ נשתל בחוות אילנות ב 1959 וביראון יש עצים ותיקים, שנשתלו בשכונת המיליונרים בתחילת שנות ה 70 למאה שעברה וכיום הם גדולים ומרשימים.

השם "קלרוטריה",קצת קשה לביטוי והתבקש שם עברי. ישבה ועדת השמות והמציאה לעץ זה שם מקסים: פנסית. וזאת בזכות הפרי שלה שהוא דמוי קופסה שדפנותיה אדומות ובחלקה העליון: כשני זרעים שחורים.

בנוסף לפירות המרהיבים,העץ מצטיין בתפרחות סתוויות בצהוב עז,באורך 15-20 ס"מ,צפופות,המקנות לעץ חזות מרשימה,וזאת בתקופה שאין הרבה צבע בגן. משך הפריחה: כשבועיים ויותר ובעקבותיה מופיעים הפירות האדומים,שנזכרו למעלה,ומקשטים את העץ כחודש ויותר,שרבים טועים לחשוב שזאת הפריחה… צירוף משך הפריחה ומופע הפרי המרשים,הופכים את הפנסית לעץ מבוקש.

העץ קל לריבוי מזרעים וכל העצים,בניגוד לעצים רבים אחרים: יוצאים עם מראה זהה לעץ האם ובזכות שתי התכונות האלה,העץ נפוץ מאד בגינון ובגינות פרטיות,עד כדי בנאליות.

לפנסית יש עוד זנים,הנפוצים בחו"ל, אבל זה הנפוץ בארץ, הוא המוצלח ביותר.

העץ אוהב אדמות בזלתיות או אדמות הרריות, המכילות ברזל ולפיכך,אצלנו,הוא במיטבו.

העץ נפוץ בחצר המשק שלנו: יש פרטים יפים ליד חדר האוכל, שם נמצא גם השלט ושתול כמעט בכל שכונה.

עץ יפה, שנבט מזרעים, נמצא בגבול מגרש הכדורגל,צמח צמוד למוט ברזל, שריד לגדר שהקיפה בעבר את המגרש והעץ: קלט לקרבו את המוט,שחלקו נמצא כיום במרכז הגזע. נראה שהעץ שמח להיות משולב עם הידיד החדש,המקל,אולי, על בדידותו…

הפוסט קלרוטריה דו נוצתית / פנסית הופיע לראשונה ב-הגן הבוטני בקיבוץ יראון.

מהרגע שהצלחנו במלאכת ההרכבה,פנינו למועצה הישראלית לזכויות מטפחים,בבקשה לרישום פטנט על העץ. הגשנו את הבקשה ב 2009 ורק ב 2012 אישרו לנו את הפטנט,בדמות תעודה,שעליה סמל המדינה, להוכחה.

כעת התחילה מלאכה לא פחות מייגעת וממושכת: השווק של העץ,בידול המוצר והדגשת יתרונותיו הרבים של עץ זה על עצים אחרים. השווק כלל פגישות עם מנהלי גינון ורשויות,עם אדריכלי נוף ועוד. נעזרתי גם באתר המושקע של משתלת אלון ליצירת סימולציות של עצים אלה באיי תנועה,הפקתי יחד עם בועז סרטון על העץ ביוטיוב ,פירסמתי מאמר מקיף בירחון "גנים ירוקים" ועוד.

יתרונותיו הבולטים של העץ: זכרי, ללא פירות מלכלכים, קומפקטי, ובעל ורסטיליות רבה: לנטיעה בשדרות בין נתיבי תנועה,לחציצה גבוהה ואפקטיבית, לכיכרות,לבתי עלמין,לככרות,למיקוד והדגשה ועוד.

הסבר נוסף: שוק העצים בארץ מתאפיין בשמרנות יוצאת דופן,לעומת מה שנעשה באירופה ובארה"ב.

הייתה חשדנות רבה כלפי עצי נוי מורכבים,רצו לראות שדרות בוגרות ועוד. המחסום הפסיכולוגי הזה נפרץ בסביבות ,כהצלחתי לשווק את עץ לכיכר דיזנגוף,אחד המקומות היוקרתיים ביותר הארץ. בסביבות2017 ומאז התחילו להשתמש בעץ הזה בעיריות ומועצות,לשם שאפתי להגיע מלכתחילה.

איפה ניתן לראותו ביראון?

בכניסה למשק,צמוד לשלט "ואהבת" והיפה ביותר: מאחורי אולם ספורט,קרוב לכניסה לחשמליה.

הפוסט מילה ירוקת עד מורכבת "אובליסק" הופיע לראשונה ב-הגן הבוטני בקיבוץ יראון.